<h1>ספר התדיר הלכ' מים אחרונים סימן נ"ה</h1>
<h2>דף קו.</h2>
לאחר שאכלו ושתו, אם אכלו דבר מזוהם, כגון דגים ובשר בהמה חיה ועוף שאינן קריבין על גבי המזבח, הרי הן צריכין ליטול ידיהם קודם ברכת המזון, לפי שהידים מזוהמות פסולות לברכה. ונטילה זו אינה טעונה ברכה. ואין ידים מזוהמות פסולות לברכה אלא כשיש עמו יין לברכת המזון, אבל אין עמו כוס של יין לברכת המזון אינו חושש. ולא הצריכו מים אחרונים אלא למברך ברכת המזון, אבל לשאר המסובין אין חוששין. אבל ראוי ליראי שמים להרגיל עצמם בטהרה ובנקיות ולהיות זריזים במים ראשונים ובמים אחרונים, דאמר רב דימי מים ראשונים האכילו בשר חזיר, מים אחרונים הוציאו אשה מתחת בעלה. מים הראשונים האכילו בשר חזיר, כי ההוא [תנחומא בלק ט"ו] דישראל וגוי עשו שותפות. ישראל היה מוכר בשר בהמה שחוטה וכשירה, וגוי היה מוכר בשר נבילה וטמאה. הלך ישראל אחד לאכול בביתם, וישב בשולחן לאכול ולא נטל את ידיו. כשראה ישראל השותף לגוי זה, אמר לגוי שותפו "הואיל ולא נטל ידיו גוי הוא ומשלך הוא רוצה לאכול". שמו לפניו בקערה חתיכה של בשר חזיר ואכל. לאחר שאכל הוציא את דמי הבשר לפייס את החנוני. אמר לו "מעט אתה נותן [הלא] שנה זו מיתה של חזירים היתה והוקרו החזירים הרבה". אמר לו "וכי בשר חזיר האכלתם לאותו האיש והלא יהודי אני". אמר לו "אם אתה יהודי למה לא נטלת ידיך אלא אכלת בלא נטילת ידים חשבתיך לגוי". מים אחרונים הוציאו אשה מתחת בעלה, כי ההוא מעשה שהפקידו לאיש פקדון. ולבסוף כשתבעוהו הפקדון אמר להם לא היו דברים מעולם. שמרוהו עד שראוהו בשוק. ואותו היום אכל בסעודה של צהרים עדשים. ראו באצבעותיו סימן של עדשים. הלכו אצל אשתו ואמרו לה "תני לנו הפקדון כי כך צוה לנו בעליך. וזה הסימן כי היום אכלתם עדשים". האמינה לדבריהם והוציאה הפקדון ונתנה להם. כשבא בעלה סיפרה לו המעשה ואמרה לו "כך וכך אמרו לי פלוני ופלוני ונתנו לי כך סימן". כששמע כעס עליה וגירשה; כי אתא רבין אמר מים ראשונים האכילו בשר חזיר ונבילה, מים אחרונים הרגו את הנפש. על כן ראוי לירא שמים להעלות על לבו שני מעשים הללו ולהזהר במים ראשונים ובמים אחרונים. מי האיש ירא ה' שומע בקול עבדו יזהר שלא תבא תקלה על ידו לשמור עצמו מן הנזק, מפני שאדם אוכל מלח בסוף סעודתו, ושמא יש בה מלח סדומית או מלח עזה שמסמא את העינים, וכתיב [ויקרא כ'] והתקדשתם והייתם קדושים, והתקדשתם אלו מים ראשונים. והייתם קדושים, אלו מים אחרונים. כי קדוש אני, זה שמן ערב. אני ה', זו ברכה.
